שילוב המחשב בהוראה דיאלוגית: 2010

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

התקנה ושימוש בתוכנת דיגלו וארגונאוט

שלום למשתתפים בהשתלמות המורים,

בדף זה תקבלו הנחיות להתקנת תוכנת דיגלו-ארגונאוט, לשימוש בתוכנה ובתוכנת השליטה של המורה.

במידה ויש לכם שאלות, אנא שגרו אותן בדף זה (כתגובות), אענה לכם כאן וכך ניצור דף עזרה לשאר המשתמשים.

בהצלחה!

יורם

הכנות מקדימות:

התקנת תוכנת JAVA

קישור לאתר ההתקנה (ג'אווה): http://www.java.com/en/download/inc/windows_new_ie.jsp

התקנת תוכנת דיגלו-ארגונאוט

התקנת תוכנת דיגלו ארגונאוט

הכנסו לכתובת: http://argunaut.collide.info/

הגדרות התוכנה:

Edo

מספר IP 132.64.178.90

כיצד משתמשים בתוכנה? (תפעול בסיסי)

כיצד בונים מפה לקראת שיעור? (למורה)

כיצד להשתמש במודרטור אינטרפייס (moderator interface)? - תוכנת השליטה של המורה

לבקשתה של לילי אני מסביר כיצד מכינים סירטון הדרכה. להלן ההנחיות:

הורידו תוכנה להקלטת מסך. יש הרבה, אני ממליץ על camstudio שהיא תוכנה חינמית וטובה.

הכתובת: http://camstudio.org/

התקינו את התוכנה במחשבכם.

ההתקנה דורשת תשומת לב, אני מציע שתקראו את הנחיות ההתקנה או שתצפו בסרט ההדרכה הבא:

http://camstudio.org/video/install/

לאחר שהתקנתם, הפעילו את התוכנה ע"י לחיצה על האייקון שלה.

כדי להגדיר לתוכנה שתלכוד את כל המסך ולא חלק ממנו: בתפריט region לבחור full screen
כדי להגדיר לתוכנה שתקליט מהמקרופון של מחשבכם האישי הכנסו לתפריט options ושם לבחור record audio from microphone

לחצו על הקלטה (כפתור אדום עגול) והתחילו לעבוד. בסיום ההדרכה לחצו על stop ושמרו את הקובץ בספריה שלכם.

לפעמים התוכנה יוצרת שני קבצים: קובץ קול וקובץ תמונה. חברו אותם יחד בתוכנת movie maker או בכל תוכנת עריכת וידאו. אל תשכחו לשמור את הקובץ בפורמט מוכר כגון AVI או MMV וכדומה.

עכשיו יש לכם סרטון וידאו שאפשר להעלותו ליוטיוב או למקום אחר.

בהצלחה!

יורם

יום שני, 1 בנובמבר 2010

כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית

כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון)

תיאור של האימון ומטרותיו : http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1737
קישור לספר: http://www.brancoweiss.org.il/816/86.htm

אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים.

בשיחת אימון יש לתת את הדעת על: "חמשת ה-ש":

שפת גוף

שים בצד

שהיה

שאלה

שחזור

שפת גוף:

עיניים:

להתבונן בכולם בעינים. לשים לב לא להתבונן רק בתלמידים מסויימים (אלו שפוחדים מהם או אלו שאנו איתם בקשר כל הזמן, אלא ממש להקפיד על 'שיוויון' כלומר להתבונן בכולם.
מה אומרות לי העיניים? כאשר עיניו של האדם אינן מכוונות ישר אלי, הוא לא "איתי".
למעשה יש לדבר רק לאדם שמתבונן במאמן – כלומר ממוקד בו.
תזוזת העינים ומה היא מייצגת (אצל אדם ימני רגיל. שימו לב: מדובר על תנועת העינים אצל האדם עצמו ולא אצל המתבונן בו...)
עינים מכוונות למעלה ושמאלה – האדם ממוקד בתמונות מן העבר

עינים מכוונות למעלה וימינה – האדם ממוקד בדימויים חדשים או עתידיים

תזוזת עינים אופקית שמאלה – האדם ממוקד בזכרון שמיעתי

תזוזת עינים אופקית ימינה – האדם ממוקד במבנה שמיעתי

עינים מכוונות למטה ושמאלה – האדם ממוקד בדיאלוג פנימי

עינים מכוונות למעלה ושמאלה – האדם ממוקד בתחושות וחוויות תנועתיות

שפת הגוף של המאמן משקפת את שפת הגוף של המתאמן:

ניסיון להגיע לתיאום ביציבה, מיקומם של אברי הגוף – ראש, ידים, רגלים..., נטיות הקול, בחירת המילים, נשימה

שים בצד

כאשר אנו מקשיבים עלינו להיות ממוקדים בהקשבה בלבד ולהרחיק

הקשבה סקרנית: "אז מה אמרת לו?", "אז מה הוא אמר לך?" – עלינו לאסוף מידע הדרוש לאימון ולא יותר .

אסוציאציות: לא לחשוב על דברים שאינם קשורים, לא לתת למחשבות לגלוש.

רעיונות: לא לחשוב על כיווני פתרון. השאלה היא איך המתאמן יתמודד ויפתור את בעייתו ולא איך אני אתמודד איתה.

השאלה הבאה: לא לחשוב מה תהיה השאלה הבאה!

שהיה

לתת זמן לחשיבה. לא להיות חסרי סבלנות. לאפשר למתאמן רגע של שקט לחשוב על דבריו או להוסיף עליהם.

שאלה

לשאול שאלות מעוררות חשיבה (למשל תוך שימוש במילות חשיבה: מה אתה שואל את עצמיך?, מהם הרעיונות המרכזיים...?)
שאלות המבוססות על הנחות חיוביות (לא: "מה חשבת לעצמיך כשפעלת כך?", אלא: "מה היו המטרות או על מה חשבת כשהחלטת לפעול בדרך זו?")
שאלות מנוסחות ברבים ולא ביחיד (" האם תוכל לחשוב על רעיונות לפתרון הבעיה?" ולא "האם קיים פתרון לבעיה?)

שחזור

מטרת השחזור לוודא שהבנתי נכון את דברי המתאמן, לאפשר לו לשמוע את דבריו ולחשוב עליהם. מאפשר סידור, ארגון שיום תופעות והמשגה שלהן.

אפשרויות של שחזור:

שיקוף – חזרה על דברי המתאמן כמעט מילה במילה
ארגון – לתת סדר בדברים: "דיברת על שלושה דברים", "אתה מתאר רצף של פעולות"...
המשגה – לומר מה המושג המקצועי המתאר את תופעה שתוארה.

כמורה החזרה על דברי התלמידים וכתיבתם על הלוח משדרת הערכה לדברים שנאמרו (במקום רק "נכון", "לא נכון") והיא כלי עבודה מרכזי באסטרטגיות שמטרתן ביסוס הלמידה על הידע של כל חברי הקבוצה ולא רק של המורה.

סרטון אודות המודל - מומלץ!!!

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

מי ילמד את דור העתיד?

מאת עודד ירון

פרופ' גבריאל סלומון מאוניברסיטת חיפה מסביר מדוע המחשב לא יוכל להחליף את המורה עם הלוח והגיר

[...]
הסיבות לכישלון הטכנולוגיה בחינוך עד כה מגוונות. במידה רבה, אמר סלומון, מערכות החינוך בעולם מנסות לביית את הטכנולוגיה החדשנית ולהשתמש בה כדי לקדם יעדים לימודיים שגובשו עוד בשנות ה-50. במקביל, אותן מערכות מנסות למדוד את הישגיהן בכלים ישנים, כך שגם אם קיימת השפעה קשה לאתר אותה. "מערכת החינוך לא יכולה להשתנות, אבל היא יכולה לשלב דברים בצורה חכמה ובדרך מתונה. המערכת רוצה לעשות את זה, אבל היא לא מתפנית לעצור ולשאול את עצמה איך", הוסיף. [...]
בסופו של דבר המחשב והאינטרנט לא יכולים להחליף למידה פרונטלית, ובעיקר למידה קבוצתית. קורסים מקוונים ואינטראקציה לימודית מקוונת בפורומים מסוימים, לצד ויקיפדיה ואתרים דומים, יכולים להיות כלי עזר חשוב. הבעיה מתחילה כשמתחילים להלל אותם כתחליף לכל.

---
קיראו את המאמר המלא כאן:
http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=802775

פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה

מאת אור קשתי

פרופ' גבי סלומון, מראשוני התומכים ברפורמת המחשוב במערכת החינוך, יוצא נגד כוונת המשרד להוסיף מחשבים בכיתות [...] פרופ' סלומון מסכים. "כיתות חכמות", הוא אומר, הן "אמצעים מתוחכמים מדי, שלא משרתים את המטרה הברורה מאליה: צריך לכתוב משהו וכל התלמידים צריכים לראות זאת. גם אני אוהב תמונות ומולטימדיה אבל בהחלט אפשר להשתמש במקרן פשוט. ההשקעה ב'כיתות החכמות' היא גדולה ומיותרת". [...] קיראו את המאמר המלא כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141239.html

מיומנויות טיעון

כתבה: הילית אורן, מורה למוט"ב ולביולוגיה, מדריכה במוט"ב , כפר הנוער הניסויי, הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול

בשיתוף ובהנחיית גב' ראומה דה גרוט, המכון לארגומנטציה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

רציונל

ההתמודדות עם ידע ושימוש בו הם גורמים משמעותיים בתפקודו של כל אדם בחברה עתירת ידע וטכנולוגיה. אנו רוצים להכשיר את תלמידינו להיות בוגרים היודעים לתפקד בעולם עשיר במידע. למידה שבה מושם דגש בשימוש במיומנויות שונות מובילה ללמידה משמעותית.

שיטות עבודה חדשניות שמרכזן עבודה שיתופית דורשות מיומנויות קוגניטיביות ותקשורתיות גם יחד. שיטות למידה והוראה חדשניות במאה ה – 21 חייבות ליצור סביבות למידה שתאפשרנה למידה שיתופית של תלמידים שמוגדרים כעמיתים ללמידה כאשר המורה משמש כמנחה של הלמידה ולא כמקור הבלעדי של הידע.

אחת ממטרות תוכנית הלימודים של מוט"ב היא לטפח אצל הלומד מיומנויות חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית היא חשיבה שקולה ורפלקטיבית המתרכזת בהחלטה למה להאמין ומה לעשות. פיתוח של מיומנויות חשיבה ביקורתית הוא תנאי לצריכת מידע ולעיבוד משמעותי שלו המאפשר יישום של ידע. מיומנויות הטיעון הן חלק ממיומנויות חשיבה ביקורתית והן מהוות רקע מוקדם והכרחי להפעלת תהליך של קבלת החלטות.

טיעון הוא פעולה שאנו מבצעים כל הזמן באופן טבעי בחיי היומיום – אנו יודעים לטעון למה בחרנו לגור באזור מסויים, למה בחרנו לקנות בחנות מסויימת וכדומה. הדרך שלנו לשכנע את עצמנו ואחרים בנכונות של דבר, היא סידרה של נימוקים שאנו מנמקים לעצמנו, ובעזרתם אנו משכנעים את עצמנו ואת האחרים בנכונות הטענה.

גם בבית הספר אנו דורשים מתלמידינו תשובות שהן בעצם טיעונים, בכל פעם שאנו מבקשים מהם לנמק, להסביר, להסיק מסקנות. לצערנו, פעמים רבות, תוצרי התלמידים לשאלות אלו דלים. אנו רוצים לחזק מיומנות זו, שהינה חיונית לחיי היומיום, אצל התלמידים.

פעילויות טיעון מערבות את הלומד, מנתבות את רצונותיו עם רצון הלומד (ולהיפך), חושפות בפניו את מטרות הלמידה ומאפשרות ללומד להבין את תפקידו של הזולת ושל החברה בכלל בלמידה. פעילויות הטיעון דורשות ביקורתיות ועצמאות גם יחד.

הגדרות בסיסיות של מרכיבי טיעון (לפי דר' אמנון גלסנר):

טענה היא אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה. טענה עשוייה להיות קביעה, עמדה, דעה, החלטה מסויימת, השערה, מסקנה, ציווי, תיאוריה או פתרון מסויים לבעיה.

נימוק הוא אמירה המובאת לתמוך בטענה ולבססה. נימוק מסוג "ראיה" עונה על השאלה: " איך אני יודע שהטענה אמיתית?". נימוק מסוג "הסבר" עונה על השאלה: "מהם הגורמים, ההצדקות או הסיבות לטענה?".

טיעון פשוט הוא אמירה המורכבת מטענה ונימוק התומך בה.

טיעון רחב הוא טיעון הכולל טענה ומספר נימוקים התומכים בה. או שיש מספר נימוקים שונים התומכים בטענה או שישנו נימוק אחד הנתמך ע"י שרשרת הנמקה (נימוקים) או שיש שילוב ביניהם.

טיעון מורכב הוא טיעון המכיל בתוכו שני טיעונים או יותר המנוגדים זה לזה.

טיעון מסוייג או מותנה הוא טיעון שהטענה שלו מסוייגת או מותנית (למשל: "התיאוריה הזו נכונה בתנאי כזה וכזה").

מטרות התוכנית

פיתוח מיומנות של זיהוי טיעונים ומרכיביהם.
פיתוח מיומנות של בניית טיעונים.
פיתוח מיומנות של הערכת טיעונים.
פיתוח היכולת לשמוע ולהשמיע טיעונים ולקיים שיח טיעוני רציונלי.
טיפוח חשיבה ביקורתית אצל התלמיד (באמצעות הדגם הטיעוני)
הבניית ידע באמצעות הדגם הטיעוני.
טיפוח למידה קבוצתית – טיפוח של קהילה לומדת.

מבנה הפעילויות

רצף פעילויות זה כולל פעילויות מדורגות להקניית מיומנויות הטיעון הבאות:

פעילות מספר 1 - זיהוי טיעונים: זיהוי טיעונים במשפטים בודדים, אבחנה בין טענות ונימוקים.
פעילות מספר 2 - בניית טיעונים כתובים: כתיבת "טיוטת אפס", דיון כיתתי, יצירת מפת טיעונים ראשונית, הרחבה של הייצוג בעזרת מפות טיעונים נוספות.
פעילות מספר 3 – זיהוי טיעונים מתוך קטע מידע ויצירת מפת טיעונים לקטע המידע: זיהוי טיעונים בקטע מידע, יצירת מפת טיעונים לקטע המידע.
פעילות מספר 4 - שילוב של מקורות במפת הטיעונים: שימוש בפעילות טיעונית להבניית ידע, תוך שימוש בשילוב מקורות.
פעילות מספר 5 - הערכת טיעונים: הערכת טיעון בודד. את פעילות זו ניתן לשזור במהלך פעילויות 2, 3 ו - 4.

פעילויות 1, 2 ו – 3 (נוסח ראשון ושני) הן פעילויות כלליות שאינן תלויות תוכן והן באות להכיר לתלמיד את מושגי היסוד בתורת הטיעון. ניתן להורות משימות אלו בכתה כפי שהן.

פעילות 3 (נוסח שלישי), ו- 4 הן פעילויות תלויות תוכן שמטרתן להבנות ידע באמצעות חשיבה ביקורתית. פעילויות אלו מהוות דגם, לפיהן על המורים ליצור פעילויות בתחומי התוכן שהם מלמדים בכיתותיהם.

מהלך הפעילויות:

פעילות מספר 1: זיהוי של טענות ונימוקים

הפעילות נועדה להציג בפני התלמידים מספר מרכיבים שרצוי להתחשב בהם בבניה של טיעונים. הפעילות מציגה לתלמידים את המרכיבים הבסיסיים בבניית טיעון: טענה, נימוק וטיעון.

אפשר לפתוח את הפעילות במליאה בהצגת מושגים אלו והבהרתם. בכיתות טובות יותר, ניתן להניח לתלמידים להתמודד בעצמם עם ההגדרות (שמופיעות בדף הפעילות).

מהי טענה?

טענה היא אמירה שניתן להתווכח עליה. ניתן להתווכח אם היא נכונה, ניתן להתווכח אם היא אמיתית... טענה יכולה להיות קביעה, עמדה, דעה, החלטה מסויימת, השערה, הנחה, מסקנה, ציווי, תיאוריה או פתרון מסויים לבעיה.

מהו נימוק?

נימוק הוא אמירה שמובאת לתמוך בטענה ולבסס אותה.

מהו טיעון?

אמירה המורכבת מטענה ונימוק התומך בה.

הפעילות כוללת דף עבודה לתלמיד. בדף העבודה על התלמידים לזהות טענה ונימוקים באיור, לזהות את הטענה והנימוק בטיעונים קצרים ולזהות האם משפטים קצרים מהווים טענה או טיעון.

פעילות מספר 2: בניית טיעונים כתובים

בפעילות זו התלמידים מתבקשים להביע את דעתם על נושא שקרוב לליבם ולנסח אותה בעל-פה, בכתב (כחיבור) ובעזרת ייצוגו של הטיעון במפת טיעונים. הפעילות תאפשר לתלמידים להביע את דעתם בחופשיות בנושא שיש להם מה לומר בו, ועל כן רצוי לבחור נושא מעורר מחלוקת, שקרוב אל ליבם ושלא נדרש בו ידע מוקדם.

תחילה התלמידים מתבקשים לכתוב את דעתם בחיבור ראשוני ("טיוטת אפס"), לאחר מכן מתקיים דיון חופשי בנושא, ובשלב הבא התלמידים מתבקשים לייצג את עמדתם בעזרת מפת טיעונים (הנחיות מפורטות לבניתה מצויות בהמשך). אפשר לבקש מהם לשכלל את המפה בעזרת הנימוקים והטיעונים שהעלו חבריהם או בעזרת מידע נוסף ממקורות שהמורה מעמיד לרשותם.

בעת שהתלמידים מתדיינים על הנושא, ואף כותבים "טיוטת אפס", הם עוברים מביטוי סיפורי לייצוג הרעיונות שלהם בתרשים של מפת הטיעונים. השימוש במפה מאפשר להם להתחקות אחר ההגיון הפנימי של הדברים שהם מבקשים לומר. המפה משמשת גם כלי תיווך בין ידע / עמדה שיש לתלמיד בנושא כלשהו ובין הקשרים המתארים אותו. כאשר התלמיד נדרש לתרגם את הידע הזה למפת טיעונים, הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות כמו: מה בדיוק אני טוען? כיצד אני מבסס את הטיעון? מהם הדברים החשובים ביותר שבגללם אני טוען מה שאני טוען? וכדומה. ניסוח מחודש של העמדה בעזרת מפת הטיעונים והדיווח המילולי בכיתה על הטענות לאחר כתיבת המפה – שני אלה מאפשרים לתלמיד לבחון את עמדתו כל פעם מחדש תוך מודעות לסיבות שהביאו אותו להצגת עמדה זו. אצל חלק מהתלמידים, הצגת העמדה מחזקת את האמונה בצדקת טענתם. במקרים אחרים תתרחש תופעה הפוכה – תלמיד שהציג את עמדתו בבטחון רב בשלב הדיון החופשי, יגלה, אחרי שיבנה את מפת הטיעונים או במהלך הבנייה, שההסברים שלו אינם הגיוניים או אינם מבוססים די הצורך. דבר זה עשוי להניע אותו למצוא מקורות לביסוס עמדתו או לשנותה.

הפעילות כוללת שתי הצעות לדף עבודה לתלמיד.

שלב ראשון: "טיוטת אפס"

בשלב הראשון מוצגת בפני התלמידים השאלה: האם חשוב ללמוד מדעים בביה"ס? (ניתן לבחור שאלה אחרת שעונה על הקריטריונים הבאים: נושא מעורר מחלוקת, שקרוב אל לב התלמידים ושלא נדרש בו ידע מוקדם, למשל: האם צריך לאפשר עישון סיגריות בשטח בית הספר?). על התלמידים לכתוב את עמדתם בנושא ולציין לפחות 3 נימוקים התומכים בעמדתם. חשוב שהתלמידים יכתבו את החיבור ללא חשש מביקורת על דבריהם. לכן, אפשר לבקש מהם לכתוב את החיבור במשך 7 דקות לפחות, בלי להרים את העט מהנייר – לכתוב בכתיבה כמעט אוטומטית.

שלב שני: דיון חופשי במליאה

התלמידים מוזמנים לדבר בלי שהמורה נוקט עמדה כלשהי. תפקיד המורה הוא רק לעודד שיח פתוח ופלורליסטי. בעת הדיון עולים היבטים ונקודות מבט חדשות בנושא, מה שמאפשר למשתתפים בדיון לראות את אותו עניין עצמו מזווית אחרת בכל פעם.

בשלב זה ניתן לשלב הערכת טיעונים (בעזרת הדגם המוצע בפעילות 5).

שלב שלישי: יצירה של מפת טיעונים ראשונית

הכלי הבסיסי לייצוד גרפי של טיעון הוא מפת טיעון. במפת הטיעון שתי יחידות בסיסיות: טענה מרכזית ונימוק תומך. הנימוק התומך מתייחס לטענה המרכזית, וניתן להשתמש בנימוק נוסף שיכול להעמיק את הנימוק המקורי. למשל, דוגמא שמהווה הצדקה לנימוק (כגון אם משתמשים במקורות נוספים כדי לנסח את הנימוקים) היא נימוק נוסף שמעמיק את הנימוק המקורי.

מפת הטיעונים היא כלי שמיועד לייצג קשרים בתוך טיעונים שעולים בשיח כתוב או דבור. בכל מפה יש לנסח את ההקשר או הבעיה שהמפה מתייחסת אליה. המפה נראית כתרשים שניתן להוסיף לו קווים ומלבנים בשעת הצורך.

על התלמידים לייצג את הטענה והנימוקים שכתבו בשלב הראשון ("טיוטת אפס") במפת טיעונים.

אנו ממליצים לבנות את מפת הטיעונים הראשונה בדרך זו: לחלק לתלמידים חתיכות בריסטול בצורות שונות: מקבילית, מלבן ואליפסה. על חתיכות הבריסטול הללו התלמידים צריכים לכתוב את הבעיה (במקבילית), את הטענה (באליפסה) ואת הנימוקים (במלבנים). התלמידים צריכים לסדר את חתיכות הבריסטול ולקשר ביניהן בעזרת חיצי בריסטול. אחרי שהתלמידים בנו את מפות הטיעונים הראשוניות, הם יכולים לשכלל את המפה בעבודה קבוצתית בעזרת נימוקים אחרים או טענות אחרות שכתבו תלמידים אחרים על הבריסטולים שלהם.

אפשרות אחרת היא שימוש במפת טיעונים ריקה - התלמידים מתבקשים להכניס את הבעיה, הטענה והנימוקים לתוך מפת טיעונים ריקה, ולהוסיף לה נימוקים נוספים ואף טענה נוספת ונימוקים לה, בהתבסס על הדיון שנערך בכיתה. בהמשך על התלמידים להרחיב את מפת הטיעונים בעזרת מפות טיעונים של תלמידים נוספים, בעבודה קבוצתית או בעבודה במליאה על הלוח הכיתתי.

פעילות מספר 3 – זיהוי טיעונים מתוך קטע מידע / סיפור ויצירת מפת טיעונים לקטע מידע / סיפור

בפעילות זו על התלמידים לקרוא קטע מידע קצר או סיפור קצר שמצויים בו טיעונים. על התלמידים לזהות את הטענות המצויות בקטע ואת הנימוקים לכל אחת מהטענות וליצור מפת טיעונים המייצגת את הטיעונים המופיעים בקטע.

הפעילות כוללת 3 הצעות לדף עבודה לתלמיד. ניתן לבחור באחד מבין דפי העבודה מספר 3 - הסיפור המוצע בנוסח הראשון הוא בדרגת קושי קלה מאוד ומתאים גם לתלמידים חלשים. קטע מידע המוצע בנוסח השני הוא בדרגת קושי גבוהה ומתאים לכיתות חזקות. הנוסח השלישי מבוסס על משימה מתוך התוכנית לטיפוח אוריינות מדעית-טכנולוגית והוא מתאים לתלמידים שלמדו את נושא השיבוט (למשל במבנית: "ביוטכנולוגיה, סביבה ומה שביניהן"). ניתן להשתמש גם בקטעי מידע אחרים.

פעילות מספר 4 - שילוב של מקורות במפת הטיעונים

בפעילות זו על התלמידים להבנות ידע בנושא החדש להם בעזרת בניית מפת טיעונים. התלמידים קוראים מבוא קצר על הנושא הנלמד וכך נחשפים לבעיה בה יעסקו. אח"כ הם מקבלים מספר קטעי מידע המכילים טיעונים שונים בנושא הבעיה. על התלמידים לזהות את הטענות והנימוקים השונים, ולבנות מפת טיעונים המציגה את התמונה בכללותה.

הפעילות כוללת דף עבודה לתלמיד.

שילוב מקורות כתובים במפת טיעונים קשורה בפעילות הכללית של פירוש טקסטים. מלאכת פירוש הטקסטים אינה קלה לצעירים ולמבוגרים כאחד. קשה לתלמיד "להתחבר" לטקסט שאין הוא יודע דבר על מחברו ועל מטרותיו. הטקסט נראה לו לרוב כנתון אנונימי, ולכן הוא אינו מגלה עניין רב בניתוחו. לפיכך, שילוב של מקורות (כלומר של טקסטים) במפת טיעונים נראית תחילה כפעילות מורכבת וקשה. עם זאת, היא מזמנת חיבור בין טיעון אישי לבין טקסט כתוב שמייצג גם עמדה של מישהו אחר. כאשר משלבים מקור כתוב כדי לתמוך בנימוק שנוסח במפת טיעונים, מתבצעות שלוש פעולות בו זמנית: 1) הגדרה של הטענה המרכזית של כל קורא, 2) ניסוח של נימוקים לטענה המרכזית, 3) שימוש במובאות מהטקסט לחיזוק נימוקים מסויימים או להפרכת אחרים.

פעילות מספר 5 – הערכת טיעונים

בפעילות זו התלמידים לומדים כיצד להעריך טיעון.

ניתן לבצע את הערכת הטיעון על הטיעונים שיוצרים התלמידים בפעילויות הקודמות, תוך כדי ביצוע הפעילות, או בפעילות נפרדת.

טיעון טוב מוערך בהתאם להקשר שבו הוא נבנה (למשל, לאיזו מטרה: לנצח בויכוח, לחשוף אמת ועוד). הערכת טיעונים כתובים היא משימה מורכבת מאחר והיא כוללת בד בבד הערכה של מבנה הטיעון והערכה של תוכנו.

עם זאת, קיימים מספר מדדי הערכה ביחס המבנה הכללי של הטיעון, ואלה הם: 1) האם נטען טיעון, או שמא הוצגה רק טענה ללא נימוק, 2) האם יש קשר בין הטענה לנימוקים (רלוונטיות), 3) האם יש התייחסות להיבטים השונים של הנושא, 4) האם ובאיזו מידה הנימוקים מהימנים, 5) באיזו מידה נעשה שימוש בהתניות או בהסתייגויות או ב"הצהרות על" כדוגמת: "בתנאי ש...", "מצד שני אני חושב/ת ש...", "אני לא כל כך בטוח ש..." וכן הלאה.

פרט לסעיף 1, שאר הסעיפים מחייבים גם הערכה של תוכן הטיעון בנוסף להערכת מבנה הטיעון.

תהליך הערכתם של טיעונים הוא מורכב וניתן לבצעו ברמות שונות. מטרתינו היא שהתלמידים יוכלו להעריך טיעונים ברמה בסיסית לפחות ופעילות זו מנסה להקנות להם את הכלים הדרושים לכך.

הפעילות כוללת דף עבודה לתלמיד.

בדף העבודה לתלמיד מצויים כללים פשוטים להערכת טיעונים. התלמיד צריך להעריך בעזרתם טיעונים שונים.
דף מספר 1 לתלמיד

טוען, טוענת, טוענים...

1	2
3

חלק א':

מהי טענה?

מהי הטענה המופיעה באיור? _______________________________________________

מהו נימוק?

נימוק הוא אמירה שמובאת לתמוך בטענה ולבסס אותה.

מהם הנימוקים המופיעים באיור?

1. ___________________________________________________________

2. ___________________________________________________________

3. ___________________________________________________________

מהו טיעון?

טיעון פשוט הוא אמירה המורכבת מטענה ונימוק התומך בה.

טיעון רחב הוא טיעון הכולל טענה ומספר טיעונים התומכים בה.

האם באיור מופיע טיעון פשוט או טיעון רחב? הסבירו את תשובתכם.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

רשמו את הטיעון המופיע באיור: _____________________________________________

____________________________________________________________________

חלק ב':

במשפטים לפניכם מופיעים טיעונים. סמנו בצבע אחד את הטענה המופיעה בכל טיעון. סמנו בצבע אחר את הנימוק המופיע בכל טיעון. אם בטיעון יש מספר נימוקים – ציינו זאת.

1) בריא לאכול ביצים כי הן מכילות כמות רבה של חלבונים.

2) בביולוגיה לומדים נושאים מעניינים, ולכן בחרתי במגמה זו.

3) הכוכבים נמצאים בשמיים רק בלילה, ביום לא רואים כוכבים.

4) הניסוי שערכנו היה בנוי היטב. ביצענו את הניסוי מספר פעמים והקפדנו על בקרה מתאימה.

5) אסור לעשות ניסויים בבעלי חיים כי בעלי חיים הם יצורים חיים. בעלי חיים הם מאוד חמודים.

חלק ג':

חלק מהמשפטים הבאים הם טענות, חלקם טיעונים וחלקם אינם טיעונים ולא טענות. כתבו מה מהווה כל משפט ונמקו את תשובתכם.

1) כדאי לאכול עגבניות.

__________________________________________________________________________________________________________________________________

2) דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

__________________________________________________________________________________________________________________________________

3) זיהום אויר הוא בעיה קשה באזורינו כי הוא גורם לבעיות נשימה אמל רבים.

__________________________________________________________________________________________________________________________________

4) מחר ירד גשם.

__________________________________________________________________________________________________________________________________

דף מספר 2 לתלמיד (נוסח ראשון)

אני טוען!

סביב שאלה זו אנו נבנה טיעונים ונערוך דיון.

חלק א' – "טיוטת אפס":

חשבו על השאלה שנישאלתם. חשבו מהי עמדתכם בנושא. חשבו על נימוקים לעמדתכם.

כעת עליכם לכתוב חיבור קצר ("טיוטת אפס") שיכלול את דעתכם בנושא ולפחות 3 נימוקים התומכים בעמדתכם.

עליכם לכתוב את החיבור במשך 7 דקות, בלי להרים את העט מהדף. תנו לכתיבה לזרום ורשמו כל רעיון העולה בדעתכם.

____________________________________________________________________

חלק ב' – דיון חופשי בכתה:

בשלב זה נערוך דיון בכתה בו תוכלו להביע את דעתכם ולהסביר אותה. הקשיבו לדעותיהם של התלמידים האחרים וענו על השאלות הבאות:

· רישמו נימוקים נוספים התומכים בעמדתכם?

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

· האם שמעתם עמדות אחרות? מהן?

· מהם הנימוקים שניתנו לעמדות האחרות?

· האם הנימוקים שניתנו לעמדות האחרות שכנעו אתכם? מדוע?

· אם לא, כיצד תשכנעו את חברכם שטענתכם נכונה?

חלק ג' – יצירה של מפת טיעונים ראשונית:

במפת טיעונים אנו מייצגים בצורה גרפית את הטיעון.

כל אחד מחלקי הטיעון מקבל במפה ייצוג שונה. חיצים וקווים מחברים בין חלקי הטיעון השונים.

שלב א: עבודה אישית:

לפניכם מספר חתיכות בריסטול בצורות שונות. עליכם לכתוב עליהן את חלקי הטיעון השונים.

על המקבילית עליכם לרשום את הבעיה עליה כתבתם בחיבור.
על האליפסה עליכם לכתוב את הטענה שהעליתם.
על המלבנים עליכם לכתוב את הנימוקים שהעלתם לטענה.
סדרו את חלקי הבריסטול בצורה מפת טיעון וקשר בין חלקיה השונים בעזרת חיצי הבריסטול.

שלב ב': עבודה קבוצתית:

הוסיפו לאחת ממפות הטיעונים שיצרתם חלקי בריסטול שיצרו תלמידים שונים ועליהם נימוקים נוספים לטענה המצויה במפה או נימוקים המחזקים את הנימוקים שכבר מופיעים במפה. הוסיפו למפת הטיעונים טענה נוספת שהועלתה ע"י התלמידים ונימוקים התומכים בה.

שלב ג': במליאה:

הציגו את עמדתכם בפני הכיתה. העריכו את המפות שמציגים חבריכם.

דף מספר 2 לתלמיד (נוסח שני)

אני טוען!

סביב שאלה זו אנו נבנה טיעונים ונערוך דיון.

חלק א' – "טיוטת אפס":

חשבו על השאלה שנישאלתם. חשבו מהי עמדתכם בנושא. חשבו על נימוקים לעמדתכם.

כעת עליכם לכתוב חיבור קצר ("טיוטת אפס") שיכלול את דעתכם בנושא ולפחות 3 נימוקים התומכים בעמדתכם.

עליכם לכתוב את החיבור במשך 7 דקות, בלי להרים את העט מהדף. תנו לכתיבה לזרום ורשמו כל רעיון העולה בדעתכם.

____________________________________________________________________

חלק ב' – דיון חופשי בכתה:

· רישמו נימוקים נוספים התומכים בעמדתכם?

· האם שמעתם עמדות אחרות? מהן?

· מהם הנימוקים שניתנו לעמדות האחרות?

· האם הנימוקים שניתנו לעמדות האחרות שכנעו אתכם? מדוע?

· אם לא, כיצד תשכנעו את חברכם שטענתכם נכונה?

חלק ג' – יצירה של מפת טיעונים ראשונית:

במפת טיעונים אנו מייצגים בצורה גרפית את הטיעון.

כל אחד מחלקי הטיעון מקבל במפה ייצוג שונה. חיצים וקווים מחברים בין חלקי הטיעון השונים.

שלב א: עבודה אישית:

עליכם ליצור מפת טיעונים אישית לפי החיבור שכתבתם בחלק א'. מלאו את הבעיה, הטענה והנימוקים שכתבתם במפת הטיעונים הריקה שמצויה בעמוד הבא.

שלב ב': עבודה קבוצתית:

הוסיפו למפת הטיעונים שיצרתם נימוקים נוספים לטענה שהעלו חבריכם או נימוקים המחזקים את הנימוקים שכבר כתבתם. העזרו במפות הטיעונים שיצרו חבריכם.

הוסיפו למפת הטיעונים טענה נוספת שהועלתה ע"י חבריכם לכתה ונימוקים התומכים בה.

שלב ג': במליאה:

הציגו את עמדתכם בפני הכיתה. העריכו את המפות שמציגים חבריכם.

מפת הטיעונים שלי:

דף מספר 3 לתלמיד (נוסח ראשון)

זיהוי טיעונים מתוך סיפור

בסיפור שלפניכם מוצגת בעיה ומוצגות 2 טענות, שהן עמדות שונות הנוגעות לבעיה. לכל אחת מהטענות מוצגים נימוקים שונים.

לאמץ או לקנות?
"מתי סוף סוף נלך לצער בעלי חיים כדי לבחור כלבה?" שאלה ורד את אביה. "הבטחת לי כבר מזמן!"
"את צודקת, ורד, הבטחתי כלבה" ענה אלי, אביה של ורד. "אבל למה דווקא מצער בעלי חיים"?
"מה, אתה לא יודע, אבא?" אמרה ורד, "הכי טוב זה מצער בעלי חיים".
"מה פתאום?" נזעק אלי. "את יודעת איזה כלבים יש להם שם? הם אוספים כלבים מהרחוב! הם בטח מביאים כל מיני מחלות!"
"בטח שהם אוספים כלבים מהרחוב! הם מצילים כלבים מהרחוב! אם ניקח כלבה דווקא מהם תהיה לנו הזדמנות לתת בית חם לכלבה אומללה ומסכנה, שמישהו זרק אותה. וחוץ מזה - לכלבים בצער בעלי חיים אין שום מחלות. דואגים שם שהכלבים יהיו בריאים ומחוסנים. וחוץ מזה, אם ניקח כלבה מצער בעלי חיים היא כבר תהיה מעוקרת, ואז לא נצטרך לדאוג מה לעשות עם הגורים שלה".
"את חושבת שהכלבה תהיה מאושרת אם לא יהיו לה גורים?" שאל אלי." כלבה חייבת להמליט לפחות פעם אחת בחיים שלה - זה בשביל הבריאות שלה. וחוץ מזה, שמעתי שצריך לשלם לצער בעלי חיים כשלוקחים משם כלב. אני לא מבין למה בכלל צריך לשלם להם. אנחנו עושים להם טובה שאנחנו לוקחים כלב! אם כבר משלמים, בואי נלך לחנות ונקנה שם, כמו שצריך, כלבה גזעית, עם תעודות".

(מתוך: סבבה – אתר הילדים של המשרד לאיכות הסביבה - http://sababa.sviva.gov.il/animals/adoption/adoption2.asp)

ענו על השאלות הבאות:

1) מהי הבעיה בה עוסק הסיפור?

_________________________________________________________________

2) מהי הטענה שטוענת ורד?

_________________________________________________________

3) מהי הטענה שטוען אבא של ורד?

_________________________________________________________

4) צרו מפת טיעונים המציגה את הבעיה, הטענות השונות והנימוקים לטענות המוצגים בסיפור.

דף מספר 3 לתלמיד (נוסח שני)

זיהוי טיעונים מתוך קטע מידע

בקטע המידע שלפניכם מוצג טיעון. הטיעון (טענה + נימוקים) עונה על בעיה המסתתרת בקטע. כמו כן מסתתרת בקטע טענה נוספת ללא נימוקים.

תוכנית ל"דו קיום" עם חתולי החצר

ידוע על מקרים רבים של זקנים השוהים במסגרות מגורים שונות, ובכלל זה בבתי אבות, המקיימים, מיוזמתם, נקודות האכלה לחתולי רחוב הנמצאים בסביבתם. פעילות זו מתקיימת לעיתים אף לנוכח התנגדות נוקבת מאנשים הנמצאים בשכנותה. התופעה מלמדת על צרכים מולדים, חזקים ובסיסיים הבאים לידי סיפוק אצל הזקן בקיום מגע יומיומי עם החתולים ודאגתו להם.

בין צרכים אלו נמנים :

הצורך במגע פיזי ורגשי ללא הסתייגות
הצורך להרגיש תורם ונחוץ
הצורך בקיום פעילות מוסדרת, חוזרת וקבועה שתורמת למתן מבנה ועניין לשגרת היום.
הצורך בקיום אינטראקציה חברתית עם הסובבים אותם (דיירים אחרים, צוות המוסד...)
ובנוסף, הזדהות מסוימת עם אוכלוסיה לא רצוייה.

יתרונות סביבתיים:

לנוכחות חתולים במתחם השפעה חיובית בנושא הדברת מזיקים שונים שנמצאים דרך קבע בסביבת המוסד: החתולים הם הטורפים הטבעיים של עכברים, עכברושים וחרקים רבים.
חתולים חופשיים ומחוסנים באזור מהווים קו הגנה ראשון לאוכלוסייה האנושית של המקום מפני סכנת הכלבת.
אוכלוסיית החתולים המעוקרים נשארת בגודל מבוקר. החתולים הם בעלי חיים טריטוריאליים והאוכלוסייה המטופלת נשארת באותו מקום ומונעת למעשה מחתולים נוספים להתיישב שם.
האוכלוסייה המטופלת אינה מפריעה את מנוחת הדיירים, כיוון שהחתולים רגועים ואינם מרעישים בלילות. החתולים לא פורצים למטבח ולפחי זבל כיוון שאינם רעבים.

בהקמת תחנת האכלה וטיפול מוסדרת – שבמסגרת הפעלתה תחוסן ותעוקר אוכלוסיית החתולים הקבועה הניגשת אליה – יושגו כל היתרונות הנ"ל תוך הבטחת רמת תברואה נאותה, אסתטיקה ומקור עניין ותעסוקה לדיירים.

(מתוך: אתר אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. http://www.eshelnet.org.il/he/programs.php?pid=253&catid=165)

ענו על השאלות הבאות:

1) מהי הבעיה שהטענה עונה עליה? (שימו לב – הבעיה אינה כתובה בקטע, אך ניתן להבין אותה בין השורות).

________________________________________________________________________________________________________________________________________2) מהי הטענה המוצגת בקטע? (שימו לב - הטענה אינה כתובה ממש בקטע, אך ניתן להבין אותה בין השורות).

________________________________________________________________________________________________________________________________________

3) מהי הטענה הנגדית שמוזכרת בקטע ללא נימוקים? ________________________________________________________________________________________________________________________________________

4) חשבו על 2 נימוקים לטענה הנגדית.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

5) צרו מפת טיעונים המציגה את הבעיה, הטענות השונות והנימוקים לטענות המוצגים בקטע ואלו שהוספתם בשאלות הקודמות.

דף מספר 3 לתלמיד (נוסח שלישי)

זיהוי טיעונים מתוך קטע מידע

תאים משובטים (מעובד מתוך התוכנית לטיפוח אוריינות מדעית- טכנולוגית)

כריסטופר ריב, השחקן שגילם בעבר את "סופר-מן", הפך משותק מצווארו ומטה בעקבות נפילה מסוס. את שארית חייו (עד למותו בשנת 2004) החליט ריב להקדיש לחיפוש דרכים לשיקום תאי עצב שנפגעו.

המחקר בתאי גזע עובריים הוא אחד הכיוונים שנבדקו בהקשר זה.

תאי גזע עובריים הם התאים הראשונים של העובר שיכולים להתמיין לכל סוגי התאים בגוף. ההתמיינות של תאי הגזע לתאים מסוגים שונים כמו תאי עצב נעשית באמצעות חומרים המכונים גורמי גדילה. תאי עצב שיווצרו מהתמיינות תאי הגזע אפשר יהיה לשתול בגוף המשותק כדי שימלאו את מקום תאי העצב שנפגעו.

בבית הספר החליטו לערוך דיון בנושא. דני ומיכל הם הם תלמידים המייצגים עמדות של רופאים החלוקים בדעותיהם לגבי האפשרות של טיפול בחולים באמצעות תאי גזע משובטים. בזמן שעלו לבמה לפתוח בדיון, מעדו והכרטיסיות שעליהם כתבו את הנימוקים לטענות התפזרו.

לפניכם רשימת נימוקים המתייחסים לאפשרות השימוש בתאי גזע משובטים בחולים שהופיעו על הכרטיסיות:

יש 30% סיכוי לקבל התמיינות תאי גזע לתאי עצב בין התאים המשובטים.
ניסויים בעכברים הראו כי תאי גזע שהתמיינו לתאי שריר הלב והושתלו בעכבר, תפקדו בגופו כתאי שריר לב.
אין מספיק תוצאות מחקר על השתלמות של תאי גזע עובריים בבני אדם.
גם אם ההשתלה לא תצליח, היא לא תזיק לאדם החולה.
במחקרים לא נמסר על תופעות לוואי לא רצויות של השתלת תאי גזע בבני אדם או בבעלי חיים.

ענו על השאלות הבאות:

1) מהי הבעיה המוצגת בקטע?

________________________________________________________________________________________________________________________________________

2) מהן שתי הטענות המנוגדות זו לזו שמציגים הרופאים המוצגות בקטע?

________________________________________________________________________________________________________________________________________

3) עיזרו לדני ולמיכל לחלק ביניהם את הכרטיסיות שהתערבבו. הביטו ברשימת הנימוקים. ייתכן שיש נימוקים שגם דני וגם מיכל התכוונו להשתמש בהם.

א. אילו נימוקים תומכים בהשתלות של תאי גזע משובטים? הסבירו את דעתכם. ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

____________________________________________________________________

ב. אילו נימוקים מתנגדים להשתלות של תאי גזע משובטים? הסבירו את דעתכם. ________________________________________________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________________________________________________________________

4) צרו מפת טיעונים המציגה את הבעיה, הטענות השונות והנימוקים לטענות המוצגים בקטע.

דף מספר 4 לתלמיד

כמה זה עצוב - אכלו לי את הכרוב....

ענת החלה לגדל ירקות בגינת הבית. יום-יום יצאה לחצר, השקתה את השתילים ששתלה, עישבה את העשבים השותים וחיכתה ליום בו הכרובים יצמחו והיא תוכל להכין את סלט הכרוב החביב עליה. יום אחד יצאה ענת לערוגת הכרוב, וראתה חורים גדולים בעלים. "כמה זה עצוב" קראה ענת, "משהו אכל לי את הכרוב". ענת מיהרה לבית הספר להתייעץ עם המורה לביולוגיה כיצד ניתן להציל את הכרוב האהוב. "הדברה", אמרה המורה, "צריך הדברה". ענת לא ידעה מה זו הדברה ולכן נתנה לה המורה לקרוא את קטע המידע הבא:

מזיקים

ישנם אורגניזמים (יצורים חיים) רבים שיכולים לגרום נזקים כבדים ליבולים חקלאיים. האורגניזמים הפוגעים בחקלאות הם רבים: בע"ח גדולים כמו חזירי בר וקטנים כמו ציפורים, חיידקים, פטריות ועוד. נזקים כבדים לחקלאות נגרמים בעיקר מחרקים – הם מתרבים מהר ואוכלים כמות גדולה של מזון. ההערכה היא שהמזיקים האלה פוגעים ביבולים החקלאיים וגורמים הפסד כספי של כ – 400 מיליארד דולר בשנה. משערים שבגלל המזיקים האלה פוחתת כמות היבולים ב – 35%, ובשל כך פוחתת גם כמות המזון בעולם.

הדברה

כדי למנוע את הפגיעה בצמחים וכך להגדיל את היבולים יש להדביר את המזיקים – להשמיד אותם. ניתן להדביר מזיקים בעזרת הדברה כימית או הדברה ביולוגית או הדברה משולבת. הדברה כימית עושה שימוש בחומרי הדברה שהם חומרים כימיים המשמשים להשמדת המזיקים. הדברה ביולוגית עושה שימוש באויבים הטבעיים של המזיקים – יצורים חיים אחרים שפוגעים במזיקים. הדברה משולבת משלבת בדברה כימית והדברה ביולוגית.

(מעובד מתוך המבנית: "הטכנולוגיה מתקדמת ואיכות הסביבה נשמרת"

"עכשיו אני יודעת מה לעשות", שמחה ענת, "צריך להדביר את המזיקים שאכלו לי את הכרוב". "אבל יש לי בעיה – באיזו מהשיטות לבחור?"

בואו ננסה לעזור לענת לפתור את הבעיה בה נתקלה.

שלב א' – עבודה קבוצתית:

התחלקו לשתי קבוצות ובצעו את השלבים הבאים:

רשמו לפניכם את הבעיה בה אתם עוסקים ואת הטענה שטוענת קבוצתכם.

קראו את קטעי מידע שקיבלה קבוצתכם.

איספו נתונים התומכים בטענה אותה אתם מייצגים.

בנו על שקף מפת טיעונים הכוללת את הטענה שלכם ונימוקים לה שמצאתם בקטעים שקראתם.

קבוצה א' – אני טוען – כדאי להשתמש בהדברה כימית

חומרי הדברה הם חומרים כימיים המשמשים להשמדת מזיקים. השימוש בחומרי הדברה איפשר להגדיל בצורה ניכרת את היבולים ואת הריווחיות של המגדלים. השימוש בחומרי ההדברה הוא פשוט ונוח. חומרי ההדברה קוטלים במהירות וביעילות את המזיקים, והחומר הכימי מתחיל לפעול מיד עם פיזורו בשטח או זמן קצר לאחר מכן.

אנשים רבים מתנגדים לשימוש בחומרי הדברה וטוענים כי הם עלולים לגרום לבעיות בריאותיות וסביבתיות קשות. המצדדים בהמשך השימוש בחומרי ההדברה טוענים כי לא מעשי להפסיק להדביר מזיקים בעזרת חומרים כימיים וכי חלק מהנתונים שמעלים אלו המצדדים בהפסקת השימוש בחומרי הדברה אינם מדוייקים, למשל: המצדדים בהפסקת השימוש בחומרי הדברה טוענים כי ישנו קשר בין שימוש בחומרי הדברה ומחלת הסרטן. המצדדים בהמשך השימוש בחומרי הדברה טוענים שדוקא מ – 1930 ועד היום, התקופה בה נפוץ השימוש בחומרי הדברה, חלה ירידה בתמותה ממחלות הסרטן. כמו כן, רק מעטים מחומרי ההדברה חודרים לגופם של בני האדם. גופנו מחוסן נגד רעלים ויש לו מנגנוני הגנה מתאימים כך שאפילו כמויות גדולות של רעלים לא חייבות לגרום לנו נזק. בחקלאות משתמשים בחומרי הדברה בריכוזים נמוכים, דבר שמקטין במידה רבה את הסיכונים.

ללא חומרי הדברה תהיה ירידה של 40-50% באספקת מזון, מחירי המזון יעלו ובעיית הרעב בעולם תגבר.

מעובד מתוך: חומרי הדברה בעד ונגד, מאת שרה גנוט, העלון למורי הכימיה, http://www.snunit.k12.il/heb_journals/chimia/49004.html)

למעלה מיובל שנים מתמסרים אלפי חוקרים, בארצות שונות, למצוא ולטפח טפילים או טורפים, על מנת לדכא או להדביר אוכלוסיות מזיקים. עד עתה מועטים מאוד הם המבצעים בהם הייתה ההצלחה שלמה. רק ב- 20-15 מבצעים בערך, הייתה ההצלחה שלמה.

(מתוך: איך הודברו מזיקי החקלאות, מאת א. ריבנאי - http://www.edugal.org.il/hokrim/library/fr_lib_main.htm)

ברור לכולנו, שהשימוש בחומרים רעלים בעלי שאריתיות ממושכת בתוצרת נאכלת - מסכן את בריאות המשתמש, ושימוש בלתי תקין בחומרים כאלה גורם נזקים אמיתיים ותדמיתיים אדירים. לעומת זאת ידוע לנו, כי ייצור ירקות באיכות מעולה ללא שימוש בחומרי הדברה כלל - קשה ואולי אף בלתי אפשרי. פתרון לבעיה זו - בגישת הגידול הביולוגית-אורגנית; אך האיכות והמחיר הם כאלה , שכנראה רוב הציבור אינו מעוניין בתוצרת. לכן, הדרך הידועה לנו היא דרך הביניים; וכמו בכל דרך ביניים - יש להקפיד על ביצוע מדוקדק של המותר והאסור, כדי להישמר מגלישה לאיכויות בלתי-תקינות.

(מתוך: מניעת שאריות חומרי הדברה בתוצרת, מאת ג. מזור, http://www.edugal.org.il/hokrim/library/fr_lib_main.htm)

קבוצה ב' – אני טוען – כדאי להשתמש בהדברה ביולוגית

"מזיקים" – חרקים ויצורים אחרים הגורמים מחלות בצמחים, היו מאז ומעולם אויביה של החקלאות. מאז הוחל בהדברתם הכימית, לאחר מלחמת העולם השניה, גדל מספרם, שכן נוספו עליהם זנים חדשים העמידים לחומרי הריסוס; אלה גורמים לפיתוח תכשירי ריסוס חדשים וכן הלאה. אולם הבעיה העיקרית שחומרי הריסוס יוצרים היא רעילותם לצמחים, לבעלי החיים ולאדם. יתרה מזו, תכשירים כימיים אלו וחומרי הפירוק שלהם, נשארים בשטח, חלק מגיע למי התהום וגורם זיהום סביבתי ומפגע אקולוגי. אין איפה פלא שמדענים מחפשים תחליפים להדברה הכימית.

(מתוך: ביוספרה, ירחון המשרד לאיכות הסביבה - http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/2310011.html)

השימוש בחומרי הדברה בחקלאות יוצר מעגל קסמים, שתוצאותיו זיהום קשה. בשלב הראשון, חומרי ההדברה פוגעים באוכלוסיות החרקים המועילים לאדם, שהינם אויבים טבעיים של חרקים מזיקים. התוצאה הנה הפרת האיזון הביולוגי בין חרקים מזיקים לאויביהם הטבעיים והתפרצויות של מזיקים, שנוכחותם בשטח היתה מבוקרת קודם לכן. בשלב השני, החרקים המזיקים מפתחים עמידות לחומרי ההדברה הכימיים שבשימוש חוזר.
בניסיון להתגבר על העמידות, מפתחים חומרי הדברה חדשים רעילים יותר ויותר, והחקלאים מרססים כמויות גדולות יותר. כך נוצר מעגל הרסני של מזיקים ללא אויבים טבעיים, עמידים לחומרי הדברה רבי-עוצמה, והמצב הולך ומחמיר.

(מתוך: החרקים נפלו ברשת מאת דר' דרור הדר, הספריה הוירטואלית של מט"ח - http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3752)

החסרונות של ההדברה הכימית, והמודעות הציבורית לנזקים הנגרמים מן השימוש בכימיקלים רעילים, הובילו את המדענים לחפש שיטות הדברה אחרות. המטרה היתה למצוא שיטות הדברה שהשימוש בהן יספק תוצרת חקלאית נקיה והפגיעה בסביבה תהיה מזערית. בהדברה ביולוגית משתמשים, באופן מבוקר, באויבים הטבעיים של אותם מזיקים הפוגעים בצומח. לכל יצור חי יש אויבים טבעיים, ואם רוצים להשתמש באויבים הטבעיים צריך לדאוג שיהיו להם התנאים המתאימים. אוייב טבעי טוב פוגע רק במזיק ולא פוגע באויבים טבעיים אחרים של המזיק, הוא אינו פוגע בבני האדם ובסביבה, וקשה למזיקים לפתח עמידות כלפיו.

(מעובד מתוך המבנית "הטכנולוגיה מתקדמת ואיכות הסביבה נשמרת")

שלב ב' – הצגת מפות הטיעונים ודיון במליאה

על כל קבוצה להציג במליאה את מפת הטיעונים שהכינה.

ערכו דיון במליאה – מי צודק?

שלב ג' – עבודה אישית

ענת שמעה את כל הטיעונים וחשבה לעצמה: "כנראה שאין שיטה אחת מושלמת שתעזור לי לשמור על הכרוב שלי. אולי יש דרך לשלב בין השיטות השונות?".

קראו את הקטע הבא.

הגידול הדרמטי בשימוש בחומרי הדברה בעשורים האחרונים, ברוב מדינות העולם המערבי, הכביד את הנטל הכספי על כתפי החקלאים - אך לא עשה שום רושם על אוייביהם הזעירים. עובדה: שיעור אובדן היבולים השנתי בגין פגיעת מזיקים נשאר קבוע במקרה הטוב, והוכפל במקרה הרע. על רקע זה נולדה המגמה העולמית, הגורסת הפחתת השימוש ברעלים וחיפוש אחר דרכים חלופיות להדברה הכימית. חסידי הגישה הינם תומכים נלהבים של שיטת ההדברה המשולבת, IPM (ראשי תיבות של Integrated Pest Management) המדובר בשילוב בין הדברה כימית, ביולוגית וחלופות אחרות, שעקרונותיו הינם:

שימוש בתכשירי הדברה כימיים רק בלית ברירה, תוך הקפדה על פגיעה מינימלית באוייבים טבעיים ובסביבה בכלל;
שימוש מירבי באוייבים טבעיים;
שילוב כל החלופות האחרות בהתאם לנסיבות. גישה זו מאפשרת, למעשה, שימוש בכל אמצעי ההדברה, תוך בקרה מירבית על החי והצומח, הסובבים את הגידול החקלאי.

(מתוך: הדברה: התפוח לא נופל רחוק מהעש, הספריה הוירטואלית של מט"ח, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3754)

מי מבין השיטות עליהן שמעתם היא הטובה ביותר לדעתכם?

בנו מפת טיעונים המציגה את טענתכם ואת הנימוקים התומכים בה.

דף מספר 5 לתלמיד

איך נדע אם הטיעון טוב?

כיצד נוכל לדעת אם טיעון שאנו קוראים הוא טיעון טוב?

לפניכם מספר שאלות שתעזורה לכם לאבחן האם הטיעון הוא טוב:

1) האם מוצגת טענה בלבד או שמצורפים לה נימוקים? טענה בלבד פחות טובה מטיעון מנומק.

2) האם מצוי נימוק אחד או נימוקים אחדים? נימוקים אחדים טובים יותר מנימוק אחד.

3) האם הנימוקים שונים זה מזה? אם הנימוקים אינם שונים זה מזה הטיעון טוב פחות מטיעון ובו נימוקים שונים זה מזה. אם הנימוקים מייצגים היבטים שונים של הנושא, הטיעון טוב יותר.

4) האם הטיעון מנוסח באופן מובן? טיעון טוב חייב להיות מנוסח באופן מובן – טענה ברורה ומובת ונימוקים ברורים ומובנים.

5) האם הנימוק קשור לטענה? נימוק חייב להיות קשור לטענה בצורה ברורה.

בעזרת שאלות אלו תוכלו להעריך טיעונים בודדים, מפות טיעונים וטיעונים מתוך קטעי מידע.