יום שני, 1 בנובמבר 2010

כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית


כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון)

תיאור של האימון ומטרותיו : http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1737
קישור לספר: http://www.brancoweiss.org.il/816/86.htm


אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים. 

בשיחת אימון יש לתת את הדעת על:  "חמשת ה-ש":
שפת גוף
שים בצד
שהיה
שאלה
שחזור
שפת גוף:
עיניים:
  1. להתבונן בכולם בעינים. לשים לב לא להתבונן רק בתלמידים מסויימים (אלו שפוחדים מהם או אלו שאנו איתם בקשר כל הזמן, אלא ממש להקפיד על 'שיוויון'  כלומר להתבונן בכולם.
  2. מה אומרות לי העיניים? כאשר עיניו של האדם אינן מכוונות ישר אלי, הוא לא "איתי".
    למעשה יש לדבר רק לאדם שמתבונן במאמן – כלומר ממוקד בו.
    תזוזת העינים ומה היא מייצגת (אצל אדם ימני רגיל. שימו לב: מדובר על תנועת העינים אצל האדם עצמו ולא אצל המתבונן בו...)
    עינים מכוונות למעלה ושמאלה – האדם ממוקד בתמונות מן העבר
עינים מכוונות למעלה וימינה – האדם ממוקד בדימויים חדשים או עתידיים
תזוזת עינים אופקית שמאלה – האדם ממוקד בזכרון שמיעתי
תזוזת עינים אופקית ימינה – האדם ממוקד במבנה שמיעתי
עינים מכוונות למטה ושמאלה – האדם ממוקד בדיאלוג פנימי
עינים מכוונות למעלה ושמאלה – האדם ממוקד בתחושות וחוויות תנועתיות
שפת הגוף של המאמן משקפת את שפת הגוף של המתאמן:
ניסיון להגיע לתיאום ביציבה, מיקומם של אברי הגוף – ראש, ידים, רגלים..., נטיות הקול, בחירת המילים, נשימה

שים בצד
כאשר אנו מקשיבים עלינו להיות ממוקדים בהקשבה בלבד ולהרחיק
הקשבה סקרנית: "אז מה אמרת לו?", "אז מה הוא אמר לך?" – עלינו לאסוף מידע הדרוש לאימון ולא יותר .
אסוציאציות: לא לחשוב על דברים שאינם קשורים, לא לתת למחשבות לגלוש.
רעיונות: לא לחשוב על כיווני פתרון. השאלה היא איך המתאמן יתמודד ויפתור את בעייתו ולא איך אני אתמודד איתה.
השאלה הבאה: לא לחשוב מה תהיה השאלה הבאה!

שהיה
לתת זמן לחשיבה. לא להיות חסרי סבלנות. לאפשר למתאמן רגע של שקט לחשוב על דבריו או להוסיף עליהם.
שאלה
  1. לשאול שאלות מעוררות חשיבה (למשל תוך שימוש במילות חשיבה: מה אתה שואל את עצמיך?, מהם הרעיונות המרכזיים...?)
  2. שאלות המבוססות על הנחות חיוביות (לא: "מה חשבת לעצמיך כשפעלת כך?",  אלא: "מה היו המטרות או על מה חשבת כשהחלטת לפעול בדרך זו?")
  3. שאלות מנוסחות ברבים ולא ביחיד (" האם תוכל לחשוב על רעיונות לפתרון הבעיה?" ולא "האם קיים פתרון לבעיה?)
שחזור
מטרת השחזור לוודא שהבנתי נכון את דברי המתאמן, לאפשר לו לשמוע את דבריו ולחשוב עליהם. מאפשר סידור, ארגון שיום תופעות והמשגה שלהן.
אפשרויות של שחזור:
  1. שיקוף – חזרה על דברי המתאמן כמעט מילה במילה
  2. ארגון – לתת סדר בדברים: "דיברת על שלושה דברים", "אתה מתאר רצף של פעולות"...
  3. המשגה – לומר מה המושג המקצועי המתאר את תופעה שתוארה.
כמורה החזרה על דברי התלמידים וכתיבתם על הלוח משדרת הערכה לדברים שנאמרו (במקום רק "נכון", "לא נכון") והיא כלי עבודה מרכזי באסטרטגיות שמטרתן ביסוס הלמידה על הידע של כל חברי הקבוצה ולא רק של המורה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה